נט פרייס בע"מ נ' כספי

החלטה

המבקשת הגישה ביום 23.2.14 בקשה שכותרתה "בקשה דחופה למתן צווי עשה זמנים וארעיים". הצווים שהתבקש ביהמ"ש לתת ערבבו בין הסעדים העיקריים המבוקשים בתביעת המבקשת לבין סעדים זמניים המהווים סעדים דחופים אד-הוק, שעליהם קבע ביהמ"ש לאחר שנתן החלטה בתאריך 23.2.14 דין ליום 25.2.14.

בהחלטתי כתבתי: "אני נותן צו האוסר על המשיב להוציא סחורה וציוד אשר נטען כי שייכות למבקשת וזאת במבנה במושב בצת אשר שימש את המבקשת לשכירות לצורך מחסן לציוד ליצור מגבונים. ככל שנלקחה סחורה או תכולה מתוך המחסן האמור, אני מורה למשיב להחזיר אותו למחסן ואוסר מכל מקום על כל ביצוע דיספוזיציה והעברת הסחורה האמורה לצד ג'".

המשיב הגיש תגובה מפורטת לביהמ"ש.

בתגובתו ציין המשיב, כי מדובר במחסן אשר פונה בשלמותו לפני כחודש.

לא ניתן כל הסבר מדוע נעשה שיהוי שכזה בפנייה לביהמ"ש.

יתרה מזו, על פי הבקשה נכח נציג המבקשת בעצמו בזמן הפינוי אשר נמשך יומיים.

בנסיבות אלה, טוענת המבקשת כי דין התביעה להידחות תוך חיוב בהוצאות.

בתשובה לטענת המשיב מסבירה המבקשת, כי לא ידעה עד מועד הגשת התגובה המפורטת כי המחסן פונה בשלמותו וכמובן הטענות להימצאותו של נציג מטעמה בזמן הפינוי נדחות. המבקשת מסבירה, כי פנתה במכתב מסודר ביום 27.1.14 אותו היא מציגה ואשר מתוכו ניתן לראות כי לא ידעה מה קורה עם הציוד השייך לה במחסן.

המבקשת מסכימה, כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות, אם כי ביקשה מביהמ"ש שהשיקים שנתנה למשיב יוחזר ואולם סבורה כי בנסיבות העניין אין כל הצדקה לחיוב בהוצאות.

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעתם של ב"כ הצדדים בפניי היום, להלן הכרעתי:

אין כל הצדקה למתן סעד זמני מאותו רגע שהוברר שהמחסן פונה והסחורה כבר לא נמצאת שם ועל כן דין הבקשה לסעד זמני להידחות.

אין שום הצדקה בשלב זה לדון בטענה, כי יש להחזיר את השיקים נשוא כתב התביעה והנושא יידון במסגרת התיק העיקרי.

יש מחלוקת עובדתית המתייחסת לידיעתה או אי ידיעתה של המבקשת לגבי פינוי המחסן. על מחלוקת זו לא שמעתי את המצהירים ומן הסתם מחלוקת זו תבוא לידי ביטוי גם במסגרת התיק העיקרי ולאחר שיוגש כתב הגנה.

אני סבור שיש מקום לפסוק הוצאות משפט ולא היה מקום להגיש את הבקשה ובמיוחד לא בשיהוי בו הוגשה, גם לשיטת המבקשת, אשר מכתבה הוצג בפניי מיום 27.1.14 אך פנייתה לביהמ"ש נעשתה כמעט חודש לאחר מכן.

אני מורה כדלקמן:

אני פוסק הוצאות משפט נמוכות בסך 1,000 ₪ + מע"מ בלבד לחובת המבקשת והמבקשת תשלם הוצאות אלה למשיב תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אני קובע הוצאות של 2,500 ₪ נוספים + מע"מ, אך זאת בהתאם לתוצאה בתיק העיקרי ואם יתברר כי טענות המבקשת משוללות כל יסוד בתביעתה, יש לפסוק סכום נוסף זה לטובת המשיב.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: